והנה הרמב"ם בספר הי"ד הגדול והנורא כתב בהלכו' יסודי תורה רפ"ג כי הגלגלי' נקראו שמים. וכן יובן ממ"ש בספרו ח"ג מ"נ פי"ד שמ"ש עובי כל רקיע ת"ק נאמר על הגלגלים שהם ז' כוכבי לכת וקצרה דעתי להבין מ"ש שם ח"ב פ"ט ששצמנ"כ הם כדור אחד ועמ"ש פכ"ד. ואין להקשות איך יתכן זה המרחק בין הגלגלים אחר שהסכימו התוכניי' שהם כגלדי בצלים זה על זה ואין ריקות ביניהם כלל [וכ"כ ריש"ר שם מי"ד. ע"ע ספר ק"י על הכוזרי דקפ"א ע"ב ועי' מ"ש עוד להלן] די"ל דמ"ש מהלך ת"ק ר"ל מקערוריתו של זה עד קערוריתו של שני הסמוך לו וכן מגבנונותו עד גבנונותו של שני וכ"כ במ"נ שם וגם זה נגד דרז"ל שהרי אמרו מהלך ת"ק על עובי כל רקיע וגם על המרחק. וכמו שיסד הפייט ישר"ה לכסא. ומה שהפליג הגאון החסיד ברוב חסידתו שאין ערך רק כגרגר חרדל [ומחבר פי' התפלה כתבו בתחינה והוסיף בה דברי' משובשים סבר דמצוה עביד והוא עון פלילי ועל כיוצא בזה אמר קהלת ולבך אל ימהר וגו'] כל גלגל נגד השני שעליו לא הבנתי הן שנאמר שר"ל הגלגל או הכוכב שבו מה הפלגת אין ערך שאמר.
חוות יאיר · חלק רי״ט סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
