חוות יאיר · חלק רי״ט סימן ו׳

ואען ואומר כי זאת הארץ אשר אנחנו עומדים עליה וראינוה תמיד בעינינו מחולקים בעלי החכמה הזו כי י"א שהיא עם המים שסביבה דמות כדור עגולי והיא כדור שלם עד בני אדם הולכים מעבר שני לארץ ממש תחתינו וכפות רגלם נגד כפות רגלינו ממש. ואין תמיה מה שא"א לאיש בער שלא יוכל לקרב אל השכל הגס שלו מה שמובן וברור וידוע אמיתתו לבעלי מדע כמ"ש הרמב"ם בזה ובשני קווין ההולכי' ומתקרבין ולעולם אינם פוגשים זה בזה במ"נ. כ"ש שאל יכחיש אדם אמיתות דבר מפני שלדעתו א"א לעמוד עליו כמ"ש הרמב"ם בהקדמת פירושו למשניות על גודל גרם השמש וזה ברור ממיני אומניות ותחבולות והמצאות יום יום כי לפני שיצא הדפוס לאור הי' מכחיש אדם אפשריותו והצורף א"א לו להשכיל מעשה רוקם ציורים נפלאים הדקים בבגדי משי וכן ההיפך. וי"א שהארץ שקועה חציה ושטה במי אקיינוס כפוח שט בקערה של מים ולפי זה נכחיש דרי מטה ממש נגד דרי מעלה. והמה מכריחים דבריהם באמרם כי חומר גס בהכרח ינוח על דבר והבל יפצה פיהם כי נשאל אותם לדעתם על המים ועל הרוח שסביבו ועל האש שסביבו וע"כ יאמר שהכל תלוי על בלי מה בכחו של היוצר ב"ה וב"ש.