חוות יאיר · חלק רי״ט סימן כ״ו

וראיתי בס' ע"מ מאכ"ח ח"א פי"ב שג"כ השיג בזה ממש על מפרש א' שכ' כך ולא ידעתי מנו כי הרב רמ"ע בע"מ קדם טובא כי ריש"ר בימי היה והכרתיו בהיותו בפראג ובבואו לווירמיש שנת תי"ב] סובבים ופונים ממערב למזרח ותשלם הקפתו בהמשך שנה שלימה שס"ה יום ורביע. אכן הגלגל החוזר מכריח הגלגל הזה עם המזלות שבו להקיף ממזרח למערב בכל יום ויום וכזה ארז"ל שבכל חודש יעלה מזל של אותו חודש תחיל' מן האופן לאור הבקר (הכי מוכח בב"מ דק"ו ע"ב וכ"פ שם ובמס' ר"ה די"א ע"ב וצ"ע דויהי ערב ויהי בקר כתיב דערב קדם וכן סדר ד' כוכבי לכת בפרק מפנין מתחילין בליל ד' וצ"ע) ושוהה בעלייתו ב' שעות ובתוס' דר"ה כתבו השוהה ב' שעות עם חלק א' משלשה בשעה נ"ל לפי דקשה אם כל ימי ניסן עולה טלה בתחילת היום ממש אם בכ"ט בו טלה טלה תחיל' איך ימהרו מרוצתם שיסבבו י"ג מזלות ביום ל' עד כי יעלה בר"ח אייר שור תחילה לכן כתבו עם חלק א' משלשים ואם הגר' נכונה טעות ביד בעל המאמר אפי' לפי דעתו שטעה עוד במספר שלשים כמו שנבאר בסמוך והנראה להציל האומר ולהגיה פחות מחלק אחד משלשים כי אם ר"ל נוסף חלק בשלשים בא היפך הכוונה ונתחזקה הקושיא (ודמיא למה ששמעתי מפי מלומד גדול אינו בן ברית ראיה לשמור ביום א' ולקדשו תחת יום שבת מפני שנתאחרו הימים יום שלם בימי יהושוע כשאמר שמש בגבעון דום כיום תמים ושחקתי עליו כי כלפי לאי שאם זו סיבה הוא יותר טעם לתוגרמיים ששובתים יום הששי) וע"כ ר"ל פחות מחלק שלשים לפי דעת אותו גדול בעל התוס' ומ"מ נ"ל שתלמיד טועה כתבו ושגה בעיונו כי סבר היה לאסוף ולקמץ שעה בל' ימי החודש. והלא אם כל מזל שוהה ב"ש פחות חלק ל' משעה ימהרו מיום ליום י"ב חלקי ל' משעה כי לכל מזל חלק ל'. ויבא לל' יום ש"ס חלקי למ"ד והם י"ב שעות שלימות מהלך ששה מזלות.