וכבר זכרנו דאין זה מוסכם מכל ושי"א דאין ז' רקיעים לז' גלגלים. ושם בגמ' פ' מש"ט דזה דעת חכמי ישראל וא"ר שנראין דברי חכמי א"ה יע"ש ובתוס' עירובין דנ"ו ע"ב. ובב"ב דכ"ה ע"ב דר"א ור"י תרווייהו ס"ל הכי ולפי זה ג"כ בטלו דברי האומרים שאין שעה בכ"ד שעות היום שאין בו יום לאיזה מקום בארץ ולילה לבני מקום שכנגדו. עד שהרז"ה האריך מאד במס' ר"ה שאיך נשמר שבתות וי"ט אם לנו ליל שבת לאחרים ע"ש ובליל מוצאי שבת לאחרים יום שבת והביאו המוסקאטי בספרו קול יהודה פי' על הכוזרי. והאריך בדברים שכליים כזה יע"ש והתירוץ המסולת שבהם שכלם נמשכים לפי מצב ארץ אשר ה' דורש הוא א"י ונצרך עכ"פ לזה כאשר ראינו ערכי שינויי יום ולילה גם כלפי מעלה שאומרים המלאכים ביום קדוש ובלילה ברוך במדרש ובגמרא שאומרות מ"ה שירה בלילה וחשות ביום וג' משמורות הוי לילה ובפ"ק דט"ז מחלק מה שעושה הקב"ה בג' רביעי היום וע' תרגום שני פרשת האזינו.
חוות יאיר · חלק רי״ט סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.