חוות יאיר · חלק רט״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה: ראובן תבע לשמעון בפני ב"ד כמה טענות ותביעות וסבר הי' לזכות בדין ולהוציא ממנו סך מסוים ויצא פסק דין ששמעון ישבע ליפטור וכך נכתב בפס"ד וניתן ביד ראובן וחרה אף ראובן בראותו שעלה חרס בידו ולא ביקש לרדוף לשמעון בכח פס"ד שבידו שישבע לו כי הי' פשוט בעיניו שישבע מתי שיבקש ראובן רק שם כל מגמותיו לנקום נקם והלך לפני השר ומסר לשמעון בכמה עניינים גדולים שאינם נוגעים בממון כלל. ובשביל זה טרחו אנשים לפשר ביניהם בענין עסק שבועה הנ"ל אולי באם יקבל ראובן סך מעות תחת השבועה משמעון אז ינחם על הרעה וירף מלרדפו עוד. סוף דבר מצאו פשר ברצון בעל דבר הנ"ל ששמעון יתן לראובן תחת שבועה הנ"ל עשרים ר"ט רק באשר ירא שמעון מלתת המעות תיכף ליד ראובן פן יודע להשר ע"י מי ומי מהמגידים ויהי' לו למוקש בענייני מסירות הנ"ל לכן הלכו שניהם רו"ש הנ"ל לבית לוי ואין זר עמהם ונתן שמעון כף ר"ט הנ"ל ביד לוי לפני ראובן וראובן גם הוא השליש ביד לוי פס"ד הנ"ל ואמרו שמעות זה יתן לראובן תחת פס"ד בחיוב שבועה זה רק שלא ינתנו המעות ביד ראובן עד גמר המשפט של שמעון אצל השר הנ"ל מטעם הנ"ל.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.