והשבתי לו מצינו לתרוצי דמ"ש רב אשי וגם פי' טור וש"ע מיירי בשא"א למקיף להקיפו אא"כ מטה הנוקף עצמו ורב אשי ס"ל כר"י ור"מ והכי ק"ל דחייבים ומ"מ שינוי דלא דסמכא לא משנינא לך דלשון מסייע בכל מקום ענינו עזר מעט ומ"מ גם בלה"נ יכול האחד לעשות הדבר ולשון הש"ע פה שמזמין השערו' למקיף. רק התירוץ הברור ואמת הוא דאין ענין מסייע אין בו ממש לכאן כלל כי אין המקיף והניקוף שותפים כלל במלאכה אחת אסורה רק זה מלאו דמקיף וזה מלאו דניקף דאסרה תורה אפי' אינו מתנועע ואינו מסייע כלל כדילפי רז"ל מקרא. רק מה שתירץ הש"ס במסייע הוא מכח קושיית רב חסדא מאן דאכיל תמרא וכו' ור"ל דה"ל לאו שאין בו מעשה ומשני מסייע ולכן לקי דמעשה כל דהו יספיק לזה ואפי' עקימת פיו אם ע"י כך נעשה מעשה כדמוכח במס' מסנהדרין דס"ה וב"מ סוף ד"צ ע"ש בתוס' ולכך לא נא' דמקרי זה יכול וזה יכול שהרי הניקף מצי להקיף עצמו מפני דאמרינן חיוב הניקף מצד לאו דניקף וא"א להיות ניקף בלי מקיף בין הוא בין אחר ועדיף מיני' כתבו התו' מס' שבת שם ד"ה אמר מר יע"ש.
חוות יאיר · חלק רי״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
