חוות יאיר · חלק ר״י סימן ט׳

צא ולמד מד' שנכנסו לפרדס והמה גדולי הדור ורק אחד מהם נכנס ויצא בשלום ועתה מי ממנו יבקש לכנוס ולא יחוש שאל יצא בשלום ואמר רשב"י ראיתי בני עלי' והם מועטי' אם שנים הם וכו' אפי' למ"ש במצרף חכמה דף י"ד ודף ט"ו והאמת אתו שגם קצת הגאונים ידעו והבינו בחכמה זו מ"מ ודאי היו יחידי סגולה אחד מעיר ושנים ממשפחה שהיו מסתירין חכמתן מאד. (וגם חכמי משנה אשר אם נודה שכלם חכמים כלם נבונים בחכמה זו מ"מ לא גילו דבר מזה ואף אם משמע בזוהר שהסתירו כמה סודות במשנה וכ"כ המקובלים ובפרט גורי האר"י תילי תילי' אם קבלה היא נקבל. וחלילה לי להרהר אחריהם רק אם אין חשש חטא בזה אני אומר שהמקובלי' סמכו הסתרים על דברי המשנה אז הגמ' כסמך דברי תוכחה על דיני שופר [עשל"ה מס' ר"ה] ובכה"ג משא"כ לומר שהתנאים עצמן כיוונו בדבריהם לזה כ"ש אמוראי' דבגמ' אחר שמגמתם להורות העם את המעשה אשר יעשון אם לא בדברי אגדה התמוהין שבלי ספק יש בהם סוד וסתר והם דברי יחיד בלשון סתר עי' בר"מ פי' פנחס על ביצה שהטביעה ס' כרכים ובתיקוני' בציפרא דקאי עד קרסולי' בימא הביאו בספר שער השערים ספ"ו וכהנה רבים מאד מש"כ דברי המשנה שחיבר רבי מכלהו תנאי שנחלקו כ"ש הש"ס שחיבר רב אשי באסיפה גדולה של אמוראים אחרוני' ובפלפול רב וכנס ברורים ונכונים למבין ויתרם למוצאי דעת מהיכן תיתי לן שכיוונו לסוד אפי' במקום דשתק רב שהחליט בעל מ"מ בסוף מאמר יונת אלם שלא רצה רב לגלו' סוד נעלם שהי' לו בו עם קבלה היא נקבל וכו' נקוט מיהו בוא רצו לגלו' דבר.