חוות יאיר · חלק ר״י סימן כ״ב

מה שלא מצינו בדורות הללו שאין הלימוד מפי סופרים שקבלו פא"פ חכמה זו רק מפי ספרים ודאי דלאו כל אפי שווין בספרים שחוברו על חכמה זו ואינם עולים בקנה א' בענין הלימוד בהם. ולא מצד מעלות המחברים וידיעתם חלילה לי מזה כי אינני כדאי להכריע ולחלוק כבוד למעט ולרבות במעלתם זה מזה מ"מ עיין מ"ש בהקדמת ספר מנחת יהוד' הביאו ר' יש"ר בספרו מצרף לחכמה די"ג אף כי ודאי יש ויש מפלות ומורדות וחילוק ביניהם רק שאני במיעוט ידיעתי לא אבא לכלל זה וגם מכ"ת לא נסתפק בלימוד מצד עצם הספרים רק מצד כלל החכמה. לכן גם דברי אמורים בספרים המובהקים שחוברו מבעלי קבלה מומחים שמן המפורסם שדבריהם אמת וצדק ובאלו נקוט האי כללא בידך שכל דברים האמורים בספרי המקובלים שזכרו בלי מחלוקת בדבר ובלי חקירה [עי' כוזרי מ"א ס"ס כ"ו ובפי' ק"י ריש מ"ה ושם סי' כ"א וי"ח] והצעות קושיות ותירוצי' ויובנו לך פשטן של דברים וחיבור הדברים קשרם על לוח לבך ויהיו לטוטפות בין עיניך. ואף כי יקרא לפניך דברים הנראים תמוהים מצד עצמן או מצד שנראה חלילה שיש פירוד ומספר וגשמות ושינוי תקבלם באמונ' אומן ותאמר בלבבך כי קצרה דעתך וידיעתך בעומק הבנה מבלי שתסתפק ח"ו בא' משרשי הדת הנזכרים ביגדל ובכמה דוכתי שהרי גם מצד עצם אותן העיקרים א"א לירד מצד שכל האנושי לשורשם. אבל בשיטות העמוקים שבדברי המקובלים דשקלו וטרו והקשו ותרצו והרגישו במה דמשמע לפעמי' פירוד וגשמות ובקשו לישב הדברים במשלים והסברות ודמיונות משיקול הדעת לא חדל מהם כי הם ודאי להפלגת חסידותם וקדושתם כיוונו להזהר מכל מחשבת פיגול ועון מ"מ דבריהם לא יועילו ולא יצילו לאנשי דורות הללו והלואי שלא יזיקם אחר שפתחו פתח הספיקות והוא נתינת רשות לחקירה בדבר ויש לחוש שלא יספיקו דבריהם להוציא המעיין מן השקיעה בעומק המבוכה וכמ"ש לעיל בשם המ"נ וכן בכל מה שפרשו מאמרי הזוהר התמוהים מצד עצמן או מצד הסתירה ממ"ש במקום אחר וכן בישוב וחיבור דברי המקובלים הנראים סותרים זא"ז או שהם נגד הזוהר ור"מ ותיקוני' ע"פ הסברא כחכם יודע פשר דבר יהיה מחבר הספר מי שיהי' מהאחרונים שאין להם קבלה פא"פ חדל לך מהם כי אין מבוא לשיקול דעת אנושי בכאל' כמ"ש והאריך בספר של המקובל האלהי מהריב"ג בעבודת הקודש בחלק ובכמה דוכתי אף כי השיג על מ"ש בשו"ת הריב"ש בשם רבינו נסים כמו שזכרנו בסמוך אין ממנו סתירה לכל מה שכתבתי ובודאי גם הוא מודה שיפה לנו להתפלל ע"ד זה התינוק כי בדברך בתחלה ותחנוני' עם אלהיך ודאי כוונת שוא קשה יותר מטעותך מחשבתך בלימודך וסכנות שהזכירו כמעט כלם ישנם גם בכוונת התפילה והנה כוונת היחיד בפסוק שמע יש בפנים הרבה אין מספר להם ועי' ספר הקנה ואין לך דרך מובחר ממ"ש מדריכנו ומלמדינו במלת א' ששוה ומספיק לכל בנגלות לנו ולבנינו וכתבתי זה אפי' לגברא דכוותך מלא דעת ויראת ה'.