חוות יאיר · חלק ר״י סימן י״ג

הן מה שנחלקו המקובלי' יחד הן בסדר אצילות הספירו' הן בסדר עמידתן יש ציירין כג' קווין יש דמות עיגולים זה תוך זה יש בצורות אילן ידוע וכן ברמזים כי מבואר שיוד מאמרות שבפרשה הם י' ספירו' גם מקובל שששה ימי בראשית הם ששה קצוות גג"ת נה"י ואיך נקיים שניהם כי הי' מאמרות הם אמורי' בששה ימי בראשית ועמ"ש בספ"ר לישב זה אבל מי יבא ויגיע לתכונת הדברים סודם ויסודם ע"ש בשער טעם האצילות פ"ג פ"ד וכן נחלקו בספירות כתר ובספירות דעת אם הוא מן המנין יו"ד ספירות ומי האיש כדאי להכריע כחד מהם או חכם יודע פשר לקיים שניהם ודברים רבים כהנה ובזה הרגיש בעל בחינות הדת סוף ד"ה ומ"ש בעל מצרף לחכמה דכ"ח ע"א אינו מספיק כלל ולא מלבו ענה כך וכאשר פיו ענה בו שאין לסמוך על דבריו ד"ך כ"א זכרנוהו לעיל ולא זו בלבד אלא שבדברי חכם אחד בעצמו המקובל יודע ומבין נזהר ומזהיר מכל שמץ מחשבת פיגול ובדבריו עצמן יולדו סתירות ומבוכות ובספ"ר שער מהות והנהגה פ"ב ופ"י בגודל קדושתו והפלגת חסידותו שמר והזהיר שלא נחשב פירוד רק כל ספירה כלולה מכלם ואין מ"ש זו חסד וזו דין רק ע"פ רובו ועיקרו ובשער המכריעין פא"ב כתב להדיא בהיפך ובכה"ג האריך במהו' והנהגה בשלילו' הדין אפילו מבינה ומפני חטאינו ועונותינו המבדילים לא ירדנו לתמצית ותכלית הידיעה והמובן וכאלה אין מספר אף שבלי ספק דברי ה' בפיו אמת וצדקו יחדיו.