חוות יאיר · חלק ר״י סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הן אמת שמנעורי תמהתי על ספרי' שחיברו מאחרוני' שהביאו מאמרים מהזוהר וס"י ור"מ ותיקונים התמיהין והמה מקשים בהם ומדקדקים בלשון במלה ומלה ומבארים כפי שיקול דעתם אף שהם דברים העומדים ברומו של עולם מי נתן רשות לשכל אנושי להמציא משיקול דעתו במציאות גבוה מעל גבוה בשלש' ראשונו' ושלשה הצחצחות שהם ג' מקורו' לעילא לעילא מהם כי מבואר בזוהר דאית מקום לא קיימא לשאלה. ואיך קיימא לדרוש להקשות ולפרק ואף כי המקובלי' עצמו הרגישו בקושיא זו מ"מ אין תירוצם מספיק והלא עד החשמל הן הן מעשה מרכבה והם חיות אש ממללו' (ולפי פשטו' הם תחת הכסא וכ"כ בספ"ר ש' נתיבו' פ"ד נתיב י"ד דפ"ב ע"ב ועח"ש שער ערכי כינויים ערך חשמל) והם בששה קצות למטה מג' ראשונות (ובספ"ר שער אבי"ע ספ"ז מייתי מ"ש בתיקונים שיחזקאל לא השיג ולא ראה רק בעולם היציר' כמו בציור חותם דשעוה יע"ש) ואין ראיה ממאמרי זוהר וס"י ור"מ שקבלו מפי סבר דסבין ואלי' ומקדישין עליונים וכך הנך ינוקי דבזוהר רוח ה' הי' בם ומילתו על לשונם (וגם האלקי האר"י וגוריו שקבלו ממנו פא"פ מפי עליונים יצאו הדברי' ואנן בלמודינו אותן לא ימצא בדעתינו דבר מובן זולת קריאת המלות) מש"כ אלו האחרונים המבקשי' לבאר דברי הזוהר החתומי' והנעלמים ולפעמים הם כסותרים זא"ז איך ישפוט שכל האנושי ומה גם בדורו' אחרונים למצוא פשר דבר מצד הסברא ושיקול הדעת.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.