לענ"ד שהוא הגון ודברים המתישבים על הלב ולכאורה יש ליישב ולחלק דשאני אם היתום בעצתו בא לדין אי היתום משלח אפטרופוס ובש"ס מיירי דינא דיתמי אפוטרופס הי' לפניו ולא היתום בעצמו והלשון מסייע מדקאמר דינא דיתמי ולא קאמר יתמי היה לפניו לדין אלא היתום בעצמו לא היה לפניו רק האפטרופוס לכן הקדים. ובש"ע מיירי אם היתום בא לעצמו בדין וק"ל ודו"ק. ועוד י"ל דאם ת"ח בא לדין בעצמו דין יתום קודם דהוא יודע שהוא מוזהר ג"כ על ושפטתם צדק אבל אם קרובי' דת"ח באים שהמה אינם יודעים הדין צריך להקדים לו דין ת"ח והג"ה בסעיף א' אינו סותר. לעיין אדוני מ"ו שם ובסמ"ע:
חוות יאיר · חלק כ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.