חוות יאיר · חלק ר״ו סימן א׳

שאלה: ע"ד פרנס המדינה ששלחוהו בני המדינה בשכר שקצבו לו אל המלכות להשתדל אצל המלך ע"ד הטלת אלף ר"ט שלא כסדרן על בני המדינה לסיוע הוצאת המלך למלחמה עם שכנגדו. והשתדל ליטול החצי מהסך. והתלוננו בני המדינה על השתדלן ובקשו לפקח שכרו בג' דברים. הא' כי נודע להם שנתרצה הפרנס בכתב הראשון בחצר המלך לתת ת"ק ומאחר שנודע כי מלך רחמן הוא ואלו ביקש רי"ש ואפשר שבלא דבר היה מרוצה מאחר כי עניים הם והיוקר גדול ובלאו הכי הם מוכבדים במסים תמידים הרגילים וכאשר הביא בכתב הבקשה. שנית אמרו ע"ד הנ"ל וגם על הוצאה ור"ל אף כי נאמן בעיניהם מ"מ נראה להם כי ע"י שהמציא לעצמו כ' חירות בכמה משא ומתן וחפשי' ממכסי' גוף וממון על כן ריבה בהוצאות ור"ל בעניני הקהל כי ע"י הנאות הללו נתקרה דעתם לסייעו בכל מבוקשו וכן המלך בעצמו איידי דנהנה סך רב מהמקהל על ידו מהנה. והשלישי כי ריבה בהוצאת מזונות ושאר דברים בהמשך זמן רב אשר שם והאריך בהתרשלות באשר היה אפשר לגמור ההשתדלות בזמן קצר והוא מפני שנשא ונתן שם בכסף וזהב ואבנים טובות והרויח סך רב וכן לא יעשה. והפרנס השיב כי דברים אלו הם רק עלילות ודברים בדוים כי לא נתרבה הוצאות אפי' פרוטה בשבילו. ומה שעשה בריצוי ת"ק הוא ע"פ עצת יועצים ושרים עם הסכמתו פן יחרה אף המלך באם ירצה לתת רק סך של הבל וכ"ש אם יבקש לצאת חפשי: