חוות יאיר · חלק ר״ה סימן ג׳

ולפי זה הי' נראה לכאורה דתלי בפלוגתת' דרבוותא כי דעת הרמב"ם גבי מ"ש רז"ל זקן ואינו לפי כבודו שאם בעל נפש הוא יחמיר וישיב אבידה גם יפרוק ויטעין אף שאם הי' שלו לא הי' מתבזה בזה והרא"ש חולק וס"ל דאינו רשאי לבזות כבוד תורתו אחר שהתורה פטרו ע' טור וש"ע סי' רס"ג ורט"ב וא"כ י"ל ק"ו למילת' יתירת' דלא רמיא עלי' כלל כגון נדון ששאלת. ואין לומר לדעת הרא"ש דס"ל הואיל דכתבה תורה והתעלמת ש"מ דדעת תורה כך ואע"פ דכללי גבי' גם כהן והוא בבה"ק ושלו מרובה מ"מ בב"מ ד"ל הוכיח הש"ס דלא אתי רק לזקן ואינו לפ"כ והיכי דגלי גלי שהרי בפ"ק דברכות בעי למימר שאני התם דכתיב והתעלמת ומקשה וניליף מינה רק דמשני איסורא מממונא לא ילפינן וא"כ בהכ"ג דלא הוי מניעתו מלנגן איסור ודאי נשאר ילפות' מוהתעלמת ולפי דעת הרא"ש אסור לבזות עצמו אף כי תירוץ איסורא ממונא לא קאי בש"ס רק שב וא"ת שאני (ובתוס' ב"מ ד"ל ע"ב דמשמע דנשאר תירוץ איסורא מממונא ל"י צ"ע) וא"כ כ"ש דלדעת הרא"ש אסור לו לת"ח להתבזות לדבר מצוה אפי' רמיא עלי' כ"ש בכה"ג.