חוות יאיר · חלק ר״ד סימן ב׳

גר' ר"פ הכונס ס"ד נ"ה תניא אר"י ד' דברים העושה אותן פטור מד"א וחייב בד"ש וכו' ובתר הכי בש"ס אמר מר הפורץ גדר לפני בהמת חבירו ה"ד אלימא בכותל בריא בדיני אדם נמי מחייב פי' רש"י וז"ל בד"א נמי מחייב מיהא אכותל ואבהמה ליכא למימר דהא תנן פרצותו ליסטין פטור. (ותמה על הב"י שלא הביא דברי רש"י כהוויתן) ר"ל דגם הליסטין פטורי' כדמוכח דבתר הכי אמר הוציאוה ליסטים ליסטי' חייבים. ומוכח מזה דמ"ש רש"י אבהמה אין כוונתו שנאבדה הבהמה דא"כ איך נדחה זה מפרצוהו ליסטי' דמיירי בשהבהמה הזיקה אלא ע"כ גם כוונת רש"י כך הוא במ"ש אבהמה ליכא למימר ר"ל שיצאה הבהמה והזיקה דכל אותו הלכה הקודמת שם בזה מיירי הש"כ ענין אבדון הבהמה מאן דכר שמיה. וכ"כ התוס' דמ"ש בגמ' בד"א נמי מחייב קאי אכותל רק דמשמע לי מדבריהם במ"ש אבהמה ודאי לא מיחייב דה"ל רק גרמא שר"ל אם נאבדה הבהמה והכי מבואר בהרא"ש. והרמ"ה פי' הש"ס במ"ש בד"א נמי מיחייב קאי על הבהמה שנאבדה כמ"ש הטור רק מ"ש שחייב ג"כ וכ"כ הב"י לשון נמי צ"ע מנא להו די"ל דכשם דס"ל לרש"י ותוס' דקאי על הכותל ס"ל איהו דקאי אבהמה.