חוות יאיר · חלק ר׳ סימן א׳

שאלה: ע"ד פלוני אלמן שנשא אלמנה וטרם שנשאה עשה שטר חוב לבתו שחייב לה ת"ק ר"ט וז"פ שעה אחת קודם מותו. ואחר מותו שבאת האלמנה לגבות כתובתה הוציאה הבת שט"ח שלה המוקדם ליקח הבית שהניח באופן שלא יהי' להאלמנה החצי מכתובתה וסבר המופלג שלדיינים לומר שאין לשט"ח זה דין שטר מברחת כי גדר שטר המברחת הוא כשאין דעת זה שמקבל קנין וכותב השטר שיתקיימו דברי השטר כהוויתן ולא נעשה אלא לפנים. כמו שהוא באותו נדון שבתשובות הרא"ש הביאו הטור סי' צ"ט מש"כ אם מכוין שיתקיימו דברי השטר לא נקרא הברחה וכמ"ש הרא"ש וז"ל דאומדנא דמוכח וכו' דאנן סהדי שאין אדם נותן שלו לאחרים ויחזור על הפתחים וכו' מש"כ שט"ח זה שהתחייב עצמו בקנין ומצי לעשות כן כבטור וש"ע ח"מ סי' מ' ודעתו חפיצה ולבו שלם לקיים ההתחייבות הזה ע"פ ז"פ שבשטר דבריו שרירים וקיימים וכ"כ בהגה' ש"ע ח"מ סי' צ"ט ס"ו וכ"כ בכה"ג בש"ע בא"ה סי' צ' ס"ח.