ועוד יש מקום עיון על תוספת דגרסינן במסכת שבת דכ"ח ע"ב מפלפל שם הש"ס אי תחש בהמה טמאה הי' או טהורה והוכיח דטהורה מדקאמר קרן אחד הי' לו במצחו דאמר ר"י שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הי' במצחו וכו' ע"ש וא"כ אם כללא הוא אף שאין לו אלא קרן אחד יש לו טלפי' וטהורה. א"כ ל"ל לש"ס למייתי מר"י דאמר שור של אדה"ר וכו' תיפוק ליה שהי' לו קרן א' וכל שיש לו קרן א' יש לו טלפים וטהורה. [ע"ש בתוס' דל"ק דר"י גופי' סמך בהוכחתו לפרש כל שיש לו אפילו אחד ומשם מוכח ואי לאו שהקריבו אדה"ר ה"א קרנים תרתי במשמע וכ"כ התוס' בפירוש שם חולין]. אלא דכללא דכייל קרנים דוקא נקט קרנים תרין אז יש לו טלפים אבל אם אין לו אלא קרן אחד אינו ראי' והוכחה שיש לו טלפים ואפשר דתמצא טהורה ואפשר דתמצא טמאה וי"ל דיש כאן מקום דקדוק קרן אחת במצחו מאי איכפת לן אי הי' במצחו או לא אלא דהכלל כל שיש לו קרן במצחו כשר דיש שיש לו קרן אחד אמנם אינו במצחו ואותו טמאה ובהא הי' נדמה לקרנו של אדה"ר שהי' לו ג"כ במצחו וק"ל ודו"ק עכ"ל השואל:
חוות יאיר · חלק כ׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.