חוות יאיר · חלק קצ״ה סימן ב׳

ומ"מ נראה דאם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו המאפילים עליו לא יקללו אע"פ שבהמשך השנים חוזרים וגדלי'י ויצטרך לחזור ולטרוח משום טרחו כל דהו לא נתיר מה הוא סכנה עם ל"ת דאוריי'. ונ"ל גם מ"ש הרא"ש להתיר לצורך מקום ר"ל שרוצה לבנות שם או לתקן לו במקומו דבר הנצטרך לו מש"כ להרחיב חצירו ולצורך טיול ותוס' אור ורווח בעלמא לא אמר. [ויש לי קצת מבוכה בהאי ל"ת דשרי רבנן במזיק אילנות אחרים או במעולה לבנין. ופשטן של דברי המקרא במ"ש רק עץ אשר תדע כי אל עץ מאכל אותו תשחית וכרת ובנית מצור וכו' משמע דמעץ זה בונה סוללות ומצור על העיר ומ"מ דוקא מאילני' שאינם של מאכל ואיך נתיר לצורך בנין וטעם כל דהו. ונ"ל דגם חז"ל הרגישו בזה ובאשר בלתי מסתבר שתאסור התורה השחת' עץ מאכל אם נצרך למצור ולכיבוש השונא כ"ש אם מלחמת מצוה הוא לכן פרשו בבריי' רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל כי לא עץ מאכל הוא זה אילן סרק ור"ל דרישא דקראי אוסר השחת' עצי פרי דרך השחתה לנקום באויב כמו שאמר ג"כ בספרי שאין מונעים מהם אמת המים ונקטם הרמב"ם בהדדי ספ"ו ממלכים והדר אמר להתיר שניהם לצורך מצור.