שאלה: ראובן תבע ללוי בשטר שחייב לו מאה ר"ט והוא דבר שלא נתחייב לו כלום ע"פ הדין מכח אסמכתא וכך השיב לוי רק מפני שנכתב בשטר שנעשה הכל בת"כ ובשבועה בפועל ממש פסקו ב"ד שישלם אף שצוח ככרוכיא שמעולם לא נשבע רק שנכתב כך מ"מ מאחר שנכתב בפ"מ לא הועילו דבריו וכמ"ש הסמ"ע סי' ע"ג ס"ק י"ח וכדק"ל סי' ר"ז סי"ט דשבועה מהני באסמכת' ואחר ימים רבים בא משל ראובן ליד לוי לערך הנ"ל ולא רצה ליתן לו ותבע שנית ראובן ללוי בדין והשיב איני חייב לך ושאל ראובן איך ומה וכי לא בא לידך השיב דרך כלל איני חייב לך כלום ונפסק הדין שישבע לוי ושאל לוי מאחר שידע שתביע' ראשונה שהיה רק אסמכתא ומ"מ הוצרך לפרוע לו מפני שהיה נכתב ת"כ בפ"מ ומאחר שהוא יודע שלא נשבע ולא נתן ת"כ וקמי שמיא גליא מה הוא שיוכל לישבע סתם שאינו חייב לו כלום:
חוות יאיר · חלק קצ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.