חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן צ״ד

עד) שאלו י"ג מדות הלכה למשה מסיני הם וכי אגמרי' רחמנא למשה על קראי או על דאתא מכח קראי (ר"ל למד מן הלמד) ולשון רש"י בשבת דקל"ב ע"א לא ניתן תשבע"פ לידון בי"ג מדות וק"ל הלא כל דבר שלמוד בי"ג מדות הוא תשבע"פ ומ"מ חוזרין ולומדים למד מן הלמד ונצרך לדחוק ולומר דכוונת רש"י ג"כ על תשבע"פ שאין לו לימוד מקרא. עוד נצרך לומר שג"ש הוא הל"מ בפרטי הג"ש שהרי אין אדם דן ג"ש מעצמו מש"כ אינך הם דרך כלל שחכמים ידרשוהו באלו המדו' ומה שיש לדקדק טובא בכלל זה שאין אדם דן ג"ש מעצמו מש"ס בכמה דוכתי הארכנו בג"ה בספרי מ"ק ורק מה שנצרך למבוקשינו הוא דעכ"פ יש מחלוקת בהל"מ שהרי כל מידות כלל ופרט פרט וכלל כלל פרט וכלל אינו רק לר"ע ור' ישמעאל ס"ל כוותי' כבגמ' דשבועות ד"ד ע"ב ודכ"א ע"א וק"ל הלכה כר"א וכ"כ תי"ט רפ"ז דב"ק וע"ע פי"ד נגעים ע"ב ובכמה דוכתי מלבד מה שנחלקו בפרטי המידו' כגון דן מינה ומינה ואי כללא קמא עיקר או בתרא ובאשר הרב בעל מדות אהרן זכר פלוגתם דר"א ור"ע תמה אני על מ"ש סוף ספר הנ"ל דל"ו במה שתמה על הלל שדרש רק ז' מדו' וז"ל כי המידו' מקובלו' מהר סיני ולא יפול מחלוקות במה שהוא מקובל וכו' לקח זה מדברי הרמב"ם אף שלא זכרו והרי כתב מחלוקות ר"א ור"ע דף י"ט כ' כ"א כ"ב ואיכא בינייהו טובא. כמבואר בגמ' הנ"ל ולר"א נדרש ריבה ומיעוט מיעוט וריבה ריבה מיעט וריבה.