והמה מצד עצמן דברים פשוטים דודאי אפי' בגזיר' דרבנן אם קרא לאור הנר בליל שבת אע"פ דלא הטה אסורא עביד רק דאין דברי' אלו מספיקין לתרץ קושיית מוהר"ג דאיך יהיה ספיקה חמיר מודאי וחתיכה בשר ספק נבילה שנפלה לקדירה ובטיל טעמא וכי נימא באם סופו להתברר ע"י הטבח או השפח' שאינו שם לפי שעה יאסר התבשיל והי' חמור מאלו היה ודאי נבילה ואין דעתי סובלת זה בשום פנים גם מה דמשמע דלפי שעה יש בו איסור מן התורה דמדמה לה לספק חתיכה משני חתיכות דמייתי אשם תלוי. ואישתמיטי' מ"ש הרמב"ם בפי"ח מאסורי ביאה מי"ז דכל הספיקות אסורות מד"ס וכ"כ עוד סוף הלכות כלאים ורפי"ו דשאר אבות הטומאה ובספ"ט מטומאת מת כ' לפי גרסת כל ספרים שלפנינו אבל כל הספיקות בין בטומאה בין במלאכות אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מד"ס ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת ספקו אסור מן התורה שהרי העושה אותו חייב באשם תלוי ובכ"מ משמע שלא היה סיפא זו בכל הספרים ובאמת צ"ע שהרי עריות ושבתות זדונם כרת נקוט מיהא דס"ל להרמב"ם דספק טריפה אין אסורו מן התורה.
חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן ע׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.