כה) ד' חטאות מתות. בגמ' מס' תמורה פ"ב דט"ז ע"ב ו"ד ניתן להם מסיני ע' רש"י ותוספ' ובמיימוני פסולי המוקדשי' רפ"ד ודברים אלו מפי מרע"ה נשמעו. ולא כיון לומר שהוא הל"מ ואף כי בגמ' דבכורות דט"ו ע"א קרי לי' הלכתא ושם דגם כל שבחטאת מתה באשם רועה הלכתא הוא ובתמורה ד"ך ע"ב ובדפוס אמשטרדם דקי"ח ע"א דהלכתא גמירא לה ושם די"ח ע"ב כ' רש"י בפירוש הל"מ והרב תי"ט כ' ד"א לומר שהוא הל"מ מדפליגו ר"א ור"מ עלי' והוא ממש כשיטת הרמב"ם ומ"מ אינו נראה לפע"ד דמה לי אם פליגי בפרטי דיניו או נחלקו על מאמר שהוא הל"מ וס"ל דניליף מקרא או נחלקו על גוף הדין וס"ל דאינו הל"מ דסוף כל סוף נאמר דנשכח בירור ההל"מ והלא נחלקו אם היה הל"מ גם בחטאת צבור ושכיפרו בעליו התמורה עפ"ב מ"ב ועמ"ש פ"ד מ"ג פלוגת' דרבי וחכמי' ובגמ' שם איך נפלו עוד ספיקו' ונולדו מחלוקו' בחטאת צבור שאבדה.
חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן ל׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
