חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

רק ס"ל להתוס' לפי דברי א"א הגז"ל שאם היה כל תשבע"פ לא ניתן לדרוש מן הפסוקים ולהעמיד ההלכה לפי דעת חכמי הדור רק כלם הלכות פסוקות אז ודאי לריבויים לא ימלטו משכחה. כך הוא בלי ספק כוונת א"א הגז"ל. הן שיהיה מקובל טוב ויפה בעיני הקורא או לא [ע"מ לקמן בתשו' זו בד"ה והתוס' בערובין כ"א וכו'] אבל מ"ש מכ"ת לשבש דברי התוס' מפני דברי הרמב"ם ז"ל חלילה לו' כך דגברא אגברי קרמית דאפי' היו ד' הרמב"ם עולים יפה בלי פקפוק וגמגום מ"מ י"ל דהתוס' לא ס"ל כוותי' וחלילה לי להכניס ראשי בין ההרים להכריע מסברא לו' שמועה זו נאה וכו' רק דאין לנו לדחות דברי גברא מפני גברא והלא כ' הרא"ש בתשוב' [כ"כ בהקדמת יש"ש לב"ק אף כי לא ראיתיו בשו"ת הרא"ש] שקבלה בידינו שחכמי צרפית המה בעלי תוס' היו מופלגים וגדולים יותר מהרמב"ם אף אם הי' קשה לנו סתירת דברי התוס' למ"ש הרמב"ם ומ"ש וגם בהל"מ לא נתנו וכו' ה"ק דדברי הש"ס מתורץ ג"כ קושיא שהיה לו ית' ליתן כל תורה בע"פ בהל"מ מטעם כדי שלא ישתכחו ור"ל שנרוויח בזה שלא נבא לידי שכחה וגמגום שזה מקור המחלוקות ובגמ' זו דאמר תירוץ על מפני מה לא נכתבו ת"ל עשות ספרים הרבה וגו' מתורץ גם זה ותירוץ זה עולה לשניהם וא"כ דברי התו' והרמב"ם עולה בקנה א'.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.