חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן כ״ו

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כא) ביין התירו לערב קשה ברך. גם זה לשון באמת אמרו פ"ד דב"מ ועל זה אמר הש"ס כל באמת הלכה היא ותמה שלא זכר בו הרמב"ם הל"מ בס' קנין מכירה פי"ח. וכבר זכרנו לעיל דאפשר הרמב"ם ס"ל כפירש רש"י דלא ר"ל מ"ש בגמרא הלכה היא הל"מ רק הלכה פסוקה ולכן גם בפי' המשנה בזה לא זכר הל"מ. רק דקשה מה שכתב גבי עיגול של דבילה בפי' המשנה. ובחיבורו. אכן מצאתי שגם הערוך בערך אמת נראה שמפרש שהוא הל"מ. וצ"ע עוד דהל"ל באמת על אין מערבין פירות בפירות ובכה"ג הקשינו בסמוך ואיכא למידק בין לפ' הלכה ר"ל הלכ' בלי פקפוק בין שר"ל הל"מ מאי איצטרך ומה קמ"ל שהרי משביחו ובכה"ג אמרו רז"ל בעירובין דס"ט ופסחים דל"ב ע"א אכל תמרי' ושילם גרוגרו' תע"ב. וי"ל דאיצטריך הל"מ דלא נגזור ונאסור מגזירה פן יערב רך בקשה. כ"ש למ"ש גמ' דדוקא בין הגיתות שרי דשייך לגזור אטו אח"כ. א"נ ה"א דיש קפידה בלוקח דרוצה לשתות יין רך משום בריות גופא באשר יוודע ביינו שהוא רך וה"נ נ"ל להלכ' דדוקא בסתם מערב משא"כ אם מכר חביות מיוחדים כ"ש אם התנה על יין רך דאינו רשאי לערב. ולפי' הרא"ש שמ"ש מפני שמשביחו ר"ל שמתקיים יותר י"ל דקמ"ל רע"ג דהרך טוב ומוטעם יותר רק דקשה לומר כך וכ"ש אם זה המערב רוצה למכור היין אחת לאחת כדרך החנונים מדה ומדה והמוכר בעודו בכוסו יבלעהו מאי איכפת לי' אם מתקיים יותר. ויש לדחוק דלרא"ש לא ר"ל במ"ש מפני שמשביחו ולכן טוב ליין וללוקח רק ר"ל מפני תקנת עולם שלולי זה אין היין מתקיים זמן רב ויפסידו בעלי יין שיצטרכו למכור מיד היין לאלתר ולפ"ז א"ש גם אם נפרש באמת הל"מ והוא דוחק. ומ"ש להלכה דפסק עמו רך בפירוש לא יערב בו קשה ידעתי שרש"י לא פירש כן האמנם בלאו הכי חלק הרא"ש על פי' רש"י והטור כ' כאביו הרא"ש בסי' רכ"ח וכתב אפי' קשה ברך וצל"ע דענין תערובות הלא ענינו מעט בהרבה וא"כ אחר דלא שרינן רק בין הגיתות מפני שתוסס עמו ולא יתכן זה רק בעיקרו ורובו חדש. וי"ל שס"ל להרא"ש דגם זה התנאי דבין הגיתות לא קאי רק על תערובו' קשה ברך משא"כ בהיפך כל השנה מותר וכ"כ הטור ע' בסמ"ע האמנם הרמב"ם בפי"ח דמכירה דלא כ' כ"ש ולא אפי' נראה דס"ל כדעת רש"י. ולכן סתם הב"י כך בש"ע. וע"ע בהרא"ש שגם בתערובו' ישנים הטובים בחדשו' גרועי' אוסר דלא כרש"י והנה הרא"ש מפרש ברייתא הסמוכה למשנה כפשטה והוא ממש כדעתו ודאי לא לחנם נאדי רש"י בפירושה מפשטה ופירשה באופן רחוק ואין כאן מקום להאריך בזה והעיקר לשון מפני שאדם רוצה לישנן דהל"ל דמצי א"ל לישנן בעינא לי' וכן לשון גמ' גבי כספי' דמ"ה ע"ב ועוד דלא נקט הש"ס מילתא דלא שכיחא שיהיו החדשי' יקרים מצד עצמן רק בהיפך כדמוכח בפרק הריבית דע"ב ע"ב היו חדשות מארבע וכו' והרי"ף יש לו גר' אחרת והארכנו בג"ה בחידושי'.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.