חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן כ״א

טז) זרעוני גינה שאינם נאכלים וכו'. והוא לשון באמת ושם בירושלמי כל באמת הל"מ וגם בש"ס דידן ב"מ ד"ס ע"א על באמת בסמוך. ותימה שלא זכר בזה הל"מ הרמב"ם פ"ב דכלאים. לכן נלפענ"ד דאע"פ שבירושלמי פה אמר בהדי' כי באמת הל"מ לא סל לרמב"ם זה מדאמר בגמ' דידן בב"מ ד"ס ע"א כל באמת הלכה היא ולא אמר הל"מ היא וס"ל כפרש"י ב"מ הנ"ל שפי' הלכה ר"ל הלכה פסוקה בלי גמגום ע"ש ברש"י שא"א לפרשו הל"מ וכדבעינן למימר לקמן אי"ה רק דקשה מ"ש בעיגול של דבילה. ומ"ש שערלה בח"ל הל"מ בהלכות מאכלו' אסורות פ"י ממשנה סוף ערלה דערל' הלכה. ש"מ דס"ל לשון דהלכה הוא הל"מ י"ל בלשון משנה שאני. ועוד דשם נלמד מעניינו יע"ש. ובמשנה יבמות דע"ו ע"ב הלכה אני אומר לכ"ע לא ר"ל הל"מ ובסוף פרק כה"ג ע"כ פי' הלכה הל"מ וכ"פ רש"י ותוס' שם וע"ע מס' שבת דקל"ב ע"א. גם מצד הסברא י"ל דע"כ אין באמת הנזכר הל"מ שהרי אמר מקמי הכי שם במשנה כל סאה שיש בו רובע ממין אחר וכו' ואי ס"ד דבאמת דגבי זרעוני גינה הל"מ והוא ענף פרטי מכלל שורש דין א' מכ"ד והל"ל שם גבי כל סאה באמת. ובכה"ג הקשו התו' ריש עירובין על פרש"י רובא ומקפיד דדוקא בשערו אלא ע"כ אין לשון באמת רק הלכה פסוקה ועוד אם הוא הל"מ הי' נכלל בשיעורין שאין דרך הש"ס להזכיר גבייהו באמת בפרטיה: