ולעד"ן כי א"א בשום צד להימלט מלומר שיש שכחה הן בפי' הכתובים הן במידות הנדרשי' הן בדברים שקראו חז"ל הל"מ הן בשאר פרטי דינים בכל סדרי זמ"ן נק"ט. אף כי כלם הל"מ (וכפירש"י פ' תולדות תורתי תשבע"פ הל"מ והכי מוכח בגמ' מס' סוטה פ"ב די"ו ע"א ורש"י ז"ל על פלוגתת' בפ"ה דגיטין אם רוב התורה בע"פ או בכתב שפירש"י תשבע"פ שאין רמז ללמוד לה בתורה וע"כ צ"ל כן דאי ס"ד דכל הש"ס והנדרש בי"ג מידות קרי תשבע"פ וכן הפירושים והמדרשים איך יאמר מ"ד רובו בכתב אלא ע"כ שם פי' רובו בכתב כל פי' תשב"כ ודרז"ל ע"י י"ג מידו' אף כי בכל דוכתי זולת פלוגתת' זו וגם שם במימראות דבתרה קרי כל דרז"ל זולת תנ"כ דברים שבע"פ. נקוט מיהא דאיכא למ"ד רובה הל"מ שאין רמז בכתוב וע"כ ר"ל פרטי הדיני' במ"ע ומל"ת עד"מ דיני שבת חגיגות ומעילות כדתנן ספ"ק דחגיגה וכן כמעט כל דיני ממונות וטריפות גיטין וקדושין נקוט מיהא דיש שכחה ופלוגת' מהל"מ) אף כי אמר היודע נסתרות ית' שסוף שיולדו ספיקות ע"י שכחה והתרשלות ועון כי יפלא ממך וגו' לא תסור ואחרי רבים להטות ומצד זה שעלה במחשבתו ית' דעת החולקים נגד האמת וגם לה ראיה וסברא מן התורה והשכל לשם שמי' כמ"ש בין שאמרו להדליק וכו' לכן שפיר אלו ואלו דא"ח הם. ודוחק הוא לפרש כך ואין לנו עסק במדרשים שונים או חלוקי' בזה כי במדרש חזית תיכף כשאמרו ישראל דבר אתה עמנו נולדה השכח' ויש מדרש [ע' מ"ע אופן ע"ד] שמהכאת הסלע נולדה המחלוקת ודרך המלך הוא הש"ס נלך כי בפ' אין דורשין שיוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך ופירש"י שהיתה מחלוקת הראשונה בישראל ובפ"ב דתמורה דט"ו ע"ב מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדים תורה כמרע"ה ומפרש שם אותן דגמירין משמע דאותן ג' אלפים שנשתכחו באבלו של משה לא היו מסכימים להחזירם פלפולם רק היו חלוקים.
חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן ק״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
