חוות יאיר · חלק קצ״ב סימן י׳

ה) ובמחיצין דסוכה נחלקו ר"ש ורבנן אי אתא הלכתא ובצרה מחיצה או הוסיפה מחיצה. (ונ"ל שר"ל דלמצוה מן המובחר אתי קרא או הלכ' ואידך לשעת הדחק דמ"מ יוצא ודו"ק. ומצנו בכה"ג בגמ' מנחות דמ"ה ע"א ובספרי דפנחס הובא בילקוט דר"נ ע"ב ושם ובסוכה דט"ו ע"ב פליגו אמוראי בפרוץ כעומד והרי החיצין הל"מ ונחלקו ש"מ שיש שכחה ויש מחלוקת בהל"מ ומזה נ"ל ראי' נכונה שמ"ש בחולין ע"ב דכ"ח ע"א מלמד שנצטוה משה וכו' שהוא הל"מ ששם דכ"ח ע"ב נחלקו אמוראי גבי שחיטה מחצה על מחצה בלשון הכי אגמרי' רחמנא למשה והכי מוכח מדברי התוס' שם ס"ד כ"ג ד"ה פרה ע"ש ודוק אף דדברי התוס' שם צ"ע הן במ"ש דהא לקמן וכו' דאכתי נכשר פרה במליקה במקום ששוחטין ועוד קשה במסקנת התוס' ה"ל לש"ס שם על מה דמקשה דליתכשר פרה בעריפה לתרץ מליקה יוכיח וע"ש) ומ"ש הרע"ב ג"כ ריש עירובין זה גבי הכשר מבוי דבהא פליגו ב"ש וב"ה וכ"כ ר' יהונתן וצל"ע מנא להו אדרבה בגמ' שם די"א ע"ב לא משמע כן נקוט מיהא דיש מחלוקת בל"מ. וראיתי שהרמב"ם ז"ל זכר בספרו הי"ד הא דמחיצין בהל' שבת פי"ו. ושיעורין בהל' מאכלות אסורות פ"ב ובטומאת מת פ" ותימא דלא זכר דבר בחציצין בהל מקוואות פ"ב: