חוות יאיר · חלק ק״צ סימן ג׳

מש"כ אם ראובן לא קפיד רק על ערבות מי שהיה להבטיח מעותיו הרי אין למלוה שום הנאה וערב שכר ערבנותו הוא ניטול אם לא שהגיע ז"פ והוצרך לוי לפרוע ותבע את שמעון שמשם ואילך ודאי אסור לראובן לרצות ללוי בריצוי כסף שימתין לו דה"ל לרש"י ר"ק ולרמב"ם א"ק. רק שדברי הטור שם צל"ע דמשמע דאם לא אמר לו דור בחצירי אלא אחר שכבר הרויח לו זמן גם רש"י ס"ל דלא הוי רק ריבית מאוחרת ותמה אני מנא ליה הא שהרי רש"י בגמ' בפ' הריבית דס"ד ע"ב כ' וז"ל אבל הלוהו לא ומתניתין בדקצץ לי' או בשעת מתן מעות או אח"כ. ולא מיירי כלל בהרחבת זמן רק מ"ש אחר כן ר"ל אחר שהלוהו ומש"נ אחר שהלוהו או שקבע לו זמן וש"מ שגם שלא בשעת הלואה או הרחבת הזמן ס"ל לרש"י דאסור.