מש"כ אם ראובן לא קפיד רק על ערבות מי שהיה להבטיח מעותיו הרי אין למלוה שום הנאה וערב שכר ערבנותו הוא ניטול אם לא שהגיע ז"פ והוצרך לוי לפרוע ותבע את שמעון שמשם ואילך ודאי אסור לראובן לרצות ללוי בריצוי כסף שימתין לו דה"ל לרש"י ר"ק ולרמב"ם א"ק. רק שדברי הטור שם צל"ע דמשמע דאם לא אמר לו דור בחצירי אלא אחר שכבר הרויח לו זמן גם רש"י ס"ל דלא הוי רק ריבית מאוחרת ותמה אני מנא ליה הא שהרי רש"י בגמ' בפ' הריבית דס"ד ע"ב כ' וז"ל אבל הלוהו לא ומתניתין בדקצץ לי' או בשעת מתן מעות או אח"כ. ולא מיירי כלל בהרחבת זמן רק מ"ש אחר כן ר"ל אחר שהלוהו ומש"נ אחר שהלוהו או שקבע לו זמן וש"מ שגם שלא בשעת הלואה או הרחבת הזמן ס"ל לרש"י דאסור.
חוות יאיר · חלק ק״צ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
