חוות יאיר · חלק י״ט סימן ג׳

וכמ"ש בשו"ת מהר"ם פדואה ל"ב הביאו רמ"א סימן מ"ב ס"ב דה"ל כמקדש בע"א ואפילו ליש מחמירין בעד אחד היינו להחמיר ומכל מקום להקל לומר דא"צ קדושין אחרים אין לנו וכדק"ל שם ס"ה המקדש בפסולי עדות אינן קדושין והוא מהש"ס בפ' ז"ב. ואף על פי שהסכימו הגאונים וכל הפוסקים דפסולי עדות מדבריהם חוששין לקדושין מכל מקום מידי ספק לא יצא וצריך קידוישן אחרים כמבואר ג"ז שם. ועוד נ"ל פשוט דפיסול שני בשני בח"ב ה"ל פסול דאורייתא חדא די"א שזכר רמ"א בהגה' בח"מ סימן ל"ג ס"ב דקרובי האם אינם פסולים רק מדרבנן הם דברי הרמב"ם (וז"ל פי"ג מהלכות עדות הקרובים מן האם או מדרך אישות כלם פסולים מדרבנן) וקצת גאונים ולא מטעמא דכתב השמיע שם דס"ל דילפותא דאבות אבות הוא אסמכתא ר דס"ל דכל דרז"ל ממדרשם בקראי ה"ל רק מדרבנן וכבר מחו ליה הרמב"ן והרשב"א וחבל נביאים שאתם בדברי טעם וראיות חזקות כראי מוצק דכל דרז"ל מקראי הוא דאורייתא וכמ"ש הב"י שם בא"ה והסכימו עמהם כל האחרונים כמ"ש הש"כ בח"מ שם. ואין לומר דעד כאן לא נחלקו על הרמב"ם רק בקרובי אם דנפקא מקרא דאבות אבות מש"כ בשני בשני בח"ב דלא נלמד רק מסברא אשה כבעלה ודאי אינו רק מדרבנן דהאי ודאי ליתא דגם אשה כבעלה ילפינן ליה מקרא פ' ז"ב דכ"ח ע"ב ממ"ש דודתך היא והכי מבואר בשו"ת הריב"ש י"ד גם בב"י בא"ה ס"ס מ"ב במ"ש מצאתי כתוב וכו' מבואר דפסולי קורבה דאם ודע"י אישות עולים בקנה אחד והצד שוה בהם. ועוד שכבר ביאר שם הגאון מהרש"כ בש"ך בק"מ שגם הרמב"ם דס"ל דקרובי אם הם רק מדרבנן מכל מקום ס"ל דדינייהו כפסולים מדין דאורייתא לענין המקדש לפני פסולי עדות דדהו ולכל מילי כמ"ש באריכות ודאי פי חכם חן.