חוות יאיר · חלק י״ט סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה ר"ד י"א שנית צר לי שכבר כתבתי קודם פסח ע"י גיסי דוד שי' אבל תשובה נשאר מעל ואגב אורחא צריך לכתוב מה שנעשה בשבוע בקעטש שנתן הר' זנוויל קירוויילר קדושין וייחד בני ליזר שי' לעידי קודשין והוא שני בשני בחד בעל דהיינו כלתי שתי' היא שני בשני עם החתן וצריך שאלת חכם אם חד בעל הוא פסולי עדות דאורייתא בוודאי פסול הוא לעד כמו שכתוב בטור א"ע סי' מ"ב עד אחד קרוב או פסול הוי כאלו נתן לפני ע"א ידעתי כבר ידעתי שזה החילוק בין פסולי תור' או דרבנן נ"מ לקדושי אשה אבל זה מספקא לי אם נחשב לענין קדושי אשה חד בעל פסול תורה או דרבנן בקשתי להשיב לי תכף על שאלה הנ"ל. וגם יזכור מכ"ת באותו פעם שהיה עמי במחיצתי הקשה לי דבר מה על אותו מאמר דבפ"ק דקדושין דף ל"ו כל מצוה שנוהג בארץ וכו' מה שהקשה הב"ח על תוס' והיאך בא הגאון הרב המנוח כמהר"ש זצ"ל בספרו בה"ז לישב דברי תוס' וכשבא בלימודי בטור י"ד בהלכות ערלה עיינתי ומצאתי שמה שהקשה הרב הנ"ל על הב"ח גם כן אינו מתירץ אפילו לדבריו מנ"ל לר"א לחלק על ת"ק דלמא ת"ק סבר חדש אינו נוהג בגוים דהוא מוד' שהמקש' מקשה למה לא תני חלה אליבא דת"ק ור"א קא פריך א"כ התירוץ גם כן אליבא ת"ק משום דאינו נוהג בגוים ועל כל פנים יש ספיקות בין הפוסקים אם חדש נוהג בנכרים או לאו וא"כ מנ"ל לר"א לפלוג את"ק דלמא ת"ק סובר כהאי מ"ד דחדש אינו נוהג בגוים וא"ש כמו שלא חשב חלה מה"ט אינו חושב נמי חדש וצריך עיון:
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.