מש"כ בנדון שנשאלנו שהיהודים בערמה עשו המוכס הרגיש בזה וכדינא דמלכותא עשה חיקור דבר. אם ירצו ר"ש לא יגעו ולא ישבעו אפי' שבועות אמת כי לא התחייבו עצמן לשנות אפי' ערקת' דמסאני עבורם ויוכלו להתרות בנשים שלא יבואו המה ויגעו או ינשקו להם וכ"ש דמצי ר' לומר כי איני מאמינך שנדה את ולישבע על דבריך. ואם רואים ויריאים ר"ש שיגיעו הם לידי הפסד ממון בשביל כך ג"כ לא ידעתי היתר הן בנשיקה או בשבועה נדה היא כי נהי דמצי לשבע על דבר אשתו בזה דהתורה הימנ' ממ"ש וספרה לה (וגם באשתו צ"ע אם מצי לשבע די"ל דלא הימנ' התורה רק לבא עלי' משום דלא סגי ל"ה ודוק) מ"כ על דברי אשה אחרת מנ"ל.
חוות יאיר · חלק קפ״ב סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.