חוות יאיר · חלק קפ״ב סימן ו׳

וע"ק לדעת הר"ן וכי חמור מה שיראנה ערומה דאת"ל שהוא לאו הוי לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו מאשה גופה דק"ל מפני דקרקע עולם היא תעבור ואל תיהרג וכן היה כבר מוקשה כמ"ש התוס' ס"פ בן סורר וכ"פ רמ"א בהג"ה י"ד סי' קנ"ז ועוד יש לפקפק על ראי' ממעשה דסוף פרק בן סורר שהעלה לבו טינא ע"י יצה"ר וגרם לעצמו הסכנה ואולת אדם תסלף דרכו וה"ל לכפויי ליצרו וליתובי' דעתיה ועוד דלא ברירא הצלת נפשו בתקנת שירא' אותה ותספר עמו והכי משמע כמ"ש מעיקרא אין לו תקנה עד שתיבעל שלא חזרו בזה רק מ"ש תעמוד לפניו ערומה ר"ל אולי תתיישב דעתו בהכי אף דאיכא למיחש פן יותר בוער לבו עליה רק אמרו אולי ינצל ממיתה ודאי לפנינו ועל זה אינו בדין יהרג ואל יעבור ודוק.