וי"ל דה"ה בנתגלה קלקול הא' דסגי בשניה. רק דיש לחלק ולו' ודאי אם בטבילה הראשונה אירע ספק או קלקול וע"י כך חברתה גם היא משגיחין היטיב וסגי בשניה. מש"כ כשטבילה שניה מקולקלת ובטבילה הראשונה לא עלה על דעתה שיארע קלקול אין סברא לומר דהא דנזהרת בטבילה שניה תעלה לה אף בקלקול או בספק. מש"כ באומרה שקבלתה לטבול ב"פ ליתר שאת ותוס' טהרה או לתשוב' דה"ל כנדר וצריכה ב"פ טבילה הוגנת בלי פקפוק וצריכה התרה והפתח הוא המקרה שאירע ובשבת וי"ט עכ"פ אסורה לטבול ב"פ חנם ואם אומרה שלא תדע טעם רק גם חמותה ואמה נהגה כן תלינן להחמיר.
חוות יאיר · חלק קפ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.