חוות יאיר · חלק ק״פ סימן ב׳

ונ"ל דע"פ הדין א"א להם לעשות זה דלא דמיין לבני הקהלה דחייבי' להקל אחר דק"ל דבני הקהלה ה"ל כשותפין שלוו לצורך שותפות וה"ל דין ערבים לכל דבר כמבואר בת"ה ובמ"ש רמ"א בהג"ה בח"מ סי' קס"א. לכן בקצתם עניים ואין להם הנשארים פורעין. ואפי' אותן שיש להם הן שחתומים על השטר הן ב"ב אחרים אין ליחיד או לקהל אחר לטפל בפרעון עם כל איש על חלקו המגיע כי לא ידעו ערכותיהם גם אם כך תעשה להם מי יערב לבו לגשת להלוות לקהלה בעת דוחקם ולאו כ"ע דינא גמירי לכתוב שכל אחד מבני הקהילה יהיה ע"ק בעד הכל (גם בזה צ"ע אם יש כח לטובי העיר לשעבד כל אחד מבני הקהל על סך הכל בלתי רצונו). סוף דבר אתה נועל דלת בפני בני הקהילה הלווין.