חוות יאיר · חלק קע״ט סימן ג׳

והוריתי שידיחנו וישפשף במקום נגיעת הסכין יפה יפה ומותר כדין בשר וגבינה שנגעו זה בזה ר"ס צ"א דבזה אין חילוק היתר ואיסור לבשר וחלב וכבהג"ה סי' ס"ט ס"ח. ומה דק"ל בשוחט בסכין של גוים דיש לקלפו משום דה"ל קצת רותח ע"ש סי' י' בט"ז ס"ק ו'. ואע"פ דק"ל חתך קישואין בסכין של בשר בעי גרירא מקום החתך לאכלם בחלב כבסי' צ"ו ס"ה וכ' הר"ן הטעם מפני שע"י שהקשואין לחין א"א להדיח אותם אדרבה ע"י הדחה נסרך בהם יותר לכן בעי גרירה וא"כ ה"נ י"ל בדג הנ"ל מיהא י"ל דשם דבר קל הוא לגרור קצת מבית פסקי שלא מיירי בשנחתכו דק דק דאיך יגרור כל חתיכה קטנה מכל צדדיו ועוד דאם נחתך דק דק אפשר דמותר ע"י החתוכים האחרונים כבהג"ה הסמוכה שם וכן בבהמה שנשחטה בסכין של גוים יש לקלפו כי הוא דבר מועט ונעשה בקל לקלוף קליפה דקה ממקום בית השחיטה כי לרכותה א"א לומר לגררה. וה"ה בדג הנ"ל מאחר שא"א לגררו ללחותו ואם נאמר לקלף מקום החתך יפסד כלו שקליפה הוא גסה קצת כדי שתוכל להינטל כולה כאחת כמ"ש הר"ן ומאחר שא"א לתקנו ה"ל בדיעבד ושרי [עי' בתשובה לפני זו והשמטתה] וכמ"ש התוספות בפרק כל שעה גבי הגעלה בד"ה לישהינהו ולמדו הפוסקים מזה דכל דבר שאין לו תיקון דינו כדיעבד (ואע"פ שלדעת הר"ן ע"י הדחה נבלע יותר מ"מ ההוא דסכין של גוים דשחיטה סותר זה. מ"מ אמרתי שישטוף עליו מים ויעבור עליו בכח חודו של סכין וגרירה ממש מבשר הדג לא בעי) ואפי' ידעינן שהסכין ב"י כי אינו פולט בצונן.