חוות יאיר · חלק קע״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מצד הדין היה היתר גמור כי ענין נתינת רשות ולקיחת קבלה אינו רק מנהג אחרונים לכן ק"ל אם כבר שחט כמה שנים בלי קבלה ואח"כ בדקוהו ומצאוהו יודע כשר הכל למפרע כדמוכח ריש י"ד ולכן היה לנו לומר דבכה"ג שהוא דרך מקרה לא טהור ואי אפשר להם להשיג בשר בענין אחר ולכבוד יו"ט בדיעבד דמי כי בשלשתן מצינו בכמה דוכתי שהקילו רז"ל הן בדבר שנזדמן לו לפי שעה גבי איסור להתעסק בטריפות דתנן נזדמנו לו מיני טמאין מותר למוכרן וכמ"ש טור וש"ע סי' קי"ז ואע"פ דיש להשיב דשם התירו משום פסידא ודאי טעם כיבוד י"ט שאין שמחה אלא בבשר ובפרט בי"ט של פסח לא גרע מפסידא דמיני טמאים ואם שיש לחלק עוד ולומר כי שאני התם דנזדמנו לו מ"מ ממה דשרינן ליה למכרם והוא האיסור משום פסידא ה"נ כאן משום י"ט והרי שם יש איסור דאוריי' לדעת התוס' פרק כל שעה דכ"ג ע' ט"ז ר"ס קי"ז הנ"ל וכאן אפי' איסור דרבנן ליכא רק מצד המנהג. גם הקילו רבותינו בכמה דוכתי בא"א לתקן בענין אחר.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.