מש"כ אמרם משושה או מעושר אין ראוי לכנותו עיגול משושה או עיגול מעושר רק משושה או שעושר ור"ל שיש לו ששה צלעות בהיקפו שווים או עשר צלעות בהיקפו שווים. ואם נאמר ע"ד משל משושה שהיקפו שלשים יהיו ששה קווי' ישרים שמדתם יחד שלשים וא"כ כל אחת חמשה וזה מושכל ראשון ואיך יעלה על דעת שום בר דעת שאינו מדוקדק כאלו נא' מרובע שוה הצלעות שהיקפו עשרים אין צלע מד' צלעותיו חמש' בדקדוק והלא זה דבר שסותר עצמו כי נקודה שבקרן זוויות אינו בה שיעור רק נקודה החשביית כמ"ש הפלסופי' בגדר נקודה. וכן אם נאמר מעושר ונעמידהו על עשר ע"כ רצונינו שזה מדת היקפה בעשר' קווים קטנים וממיא כל קו מדתה ג' המעשר משלשים. ולמה נבקש דרכים רחוקים ולבאר הנגלה בנעלם ונעמיד משפט המבוקש בביאור בעל אמצעי וב' קצוות ודובקות צלע מעושר במשושה בעיגול אשר לא זכר ולא פקד בעל המאמר. ונחפש אחר מדת קו הסובב העיגול והוא דבר בלתי נודע לשום אדם. ואח"כ משם נלמד לקווים ישרים שנתמעטו. ונאמר שמדתם בלתי ידוע בדקדוק רק בקירוב. והרי הם גלויים וידועים לפנינו.
חוות יאיר · חלק קע״ד סימן כ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.