חוות יאיר · חלק קע״ב סימן פ״ד

וממ"ש שבכל מרובע ארוך אם נדע כמה מדת אורכו ומדת אלכסונו נדע מדת רוחבו וכן אם נדע כמה מדת רוחבו ומדת אלכסונו נדע מדת אורכו. מזה נדע עיגול משושה בלי גבנינות כגון שנמשוך קווין שווין מכל נקודה לחברתה שאצלה שהמרחק במרחק רגלי המחוגה כגון פה ונמשך אח"כ ב' קווין מב' ראשי קו קצר אחת מהם לשתי ראשי קו קצר המקבילה כגון מקו (י"ה) לקו (ח"ז) עד שנעשה רבוע ארוך (יהח"ז) כמה תקצר קו (י"ה) או (ח"ז) מקו אמצע קוטר כל העיגול דעת לבנין נקל אחר כי עד"מ עיגול הזה ס' על ס'. והנה אלכסון מרובע שעשינו הוא קוטר כל העיגול ואמצעו והוא ס' ומרובע ישר הנעשה מס' הוא ג' אלפים ת". ורוחב הריבוע שעשינו תוך העיגול ידוע שהוא שלשים כמרחב רגלי המחוגה שבו נעשה העיגול. ועושה מרובע ישר מחזיק תתק (ע"כ קו י"ה וקו ח"ז) יעשו מרובע ישר מחזיק ב' אלפים ת"ש שע"י צירופם של ריבוע ישר אורך ורוחב יעשו ג' אלפים ת"ר כריבוע ישר של קו אלכסון והוא גדר נ"ב בקרוב הרי נתמעט קו א"ה וקו ב"ד מקוטר אלכסון רוחב העיגול קרוב לשמונה. אבל לידע במיצוי ודקדוק כמה נתמעט א"א לעמוד עליו כמו שא"א לדעת מיצוי מדת קו העיגול ממש ותלי ג"כ בשאר חשבונות אלמי' הנ"ל.