חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ע״ו

ונביא א' מהם למשל ודוגמה תן לחכם ויחכ' מאד. הנה יש לפנינו עד"מ עיגול מ"ח על מ"ח ואם יונתו דרז"ל כל שיש וכו' מדוקדקים הרי קו הסובב קמ"ד. תצייר לעשותו משומן דהיינו בעל ח' צלעות שוות יהיה כל צלע י"ח בקרוב (וכל עוד שיתרבו הצלעות יהיה ע"פ כלל רז"ל החשבון יותר מדוקדק וקרוב) והנה מרובע הנעשה ארוך וקצר תוך המשומן ע"י ד' קווין שנים מנקודה קצה הצלע לנקודה שבקצה השני הסמוך לה ושנים מכל נקודה מב' נקודות אלו לנקודה כנגדה ממש בעבר השני. יהיה רוחב מרובע זה י"ח ואורכה עדיין לא ידענו רק אלכסון של מרובע זה ידענו שהוא קוטר כל העיגול והוא מ"ח. רק שע"פ כלל שבידינו נדע מדת אורך מרובע זה שצריך להיות כמדה שמרובע ישר ממנו עם מרובע ישר של הרוחב יעלה כמרובע ישר של האלכסון. ונ' נחזי אנן. מרובע ישר של קו הרוחב י"ח עולה שכ"ד. ומרובע ישר מקו האלכסון שהוא מ"ח עולה אלפים ש"ד. וא"כ ע"כ מרובע ישר מקו אורך של מרובע זה יהיה אלף תתק"פ ודו"ק והוא מ"ד וחצי ומזה ידענו כי נתקצרה קו הקוטר כלו ג' וחצי. והנה לעמוד על תשברתו של משומן שוה הצלעות על י"ח. תמשוך מח' נקודות שבק"ז של ח' הצלעות מכל אחת עד המרכז יהיו לפניו ח' תמונות משולשים כ"א מהם צלע ישר י"ח. ובא אלכסוניו שוה השוקים מדת כל א' חצי הקוטר של כל העיגול והוא כ"ד.