חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ע״ג

והנה לפי דרך זה נמשיל רק משל א' בציור הרגיל לפנינו והוא ריבוע מעויין שאלכסון הארוך ההולך מק"ז לק"ז ארוך י' ואלכסון הקצר ההולג"כ מק"ז לק"ז ברוחב מחזיק ה'. ובנקל תבין כי כל צלע הוא אלכסון מריבוע ארוך שארכו ה' ורחבו ב' וחצי. והנה אלכסון הלז ראוי לעשות מרובע ישר מחזיק ל"א ורביע שהוא צירוף מרובע ישר ה' על ה' ומרובע ישר ב' וחצי על ב' וחצי יחד בכלל שבידינו. רק מאחר שהוא מעויין נחסר שטחו חצי קו האלכסון הארוך של מרובע המעויין העולה י' וחציו ה' שהוא יתר על חצי קו האלכסון הקצר (כאלו נמשך קו מט' עד מ' ה' וחצי קו אלכסון הארוך מיוד עד ח' לפי מה שהוכחנו שהוא י"ד וב' שלישי' הרי חציו ח' ב' שלישי' וחצי או ח' והא שתותי'. כמה זה יתר על ה' גם וה' שתותי' תכפלם ותאמר כמה הוא ג' וה' שתותי' על ג' וה"ש הרי ט"ו ב' שלישי' בקירוב. הסר זה מק' שהוא ריבוע ישר מיוד על י' צלעי מרובע חטי"מ נשאר מחזיק ריבוע חטי"מ פ"ד ושליש ולכשתעיין תבין כי רובע וזה שליש של המשושה ועולה כל המשושה. רנ"ג. והעיגול עולה שי"ן כי הוא תוך ריבוע כף ונפחת מ"ז ובא לכל קשת קרוב לשמונה.