חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ס״ב

וכן אם בשום המצאה היינו עומדין על גדר חמשים אפי' ע"י שברים ושברי שברים כבר היינו יודעים מיצוי האלכסון (הלס"ח) שהרי גדר חמשים מרוב"ע פנימי הוא ע"י ד' צלעי' שכל אחת אלכסון ריבוע ה' על ה'. וכמה הלכת' גברוות' שמעינן מציור זה דהיינו ריבוע עשר על עשר ויחולק דרך שתי וערב מאמצע כל צלע לצלע מקבילה שהם ד' מרובעים כ"א ה' על ה'. וכל ריבוע מאלו ד' יחולקו בקו אלכסון עד שד' קווי אלכסון יעשו ריבוע פנימי מחזיק חמשים. הלא זה הדבר אשר דברו חכמי מידות כי מדת קו אלכסון בלתי נודע אבל ריבוע ישר הנעשה ממנו נודע כמה תשברתו כי מחזיק בתשברתו כשל מכווין מריבוע אשר נדבר באלכסונו והוא במוחש מציור הנזכר שהרי חמשים (הלס"ח) כפל כ"ה שהוא מדת ריבוע ה' על ה' (אהל"מ) (ג"ז בחה"ש שם) לכן אם ציירת במחוגה ריבוע ישר מחזיק ק' דהיינו י' על י' ותבקש לעשות מרובע מחזיק ריש תרחיב צעדי רגלי המחוגה עד כדי אלכסון ריבוע הקדום והוא שיעור מרובע ישר מחזיק מאתיים אף כי לא נדע מדת צלעיו כי הוא בלתי גדור.