חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ס׳

עוד שם בגמ' כמה מרוב"ע (אבג"ד) יתר על העיגו"ל שבתוכו הוזחט"י רביע כתבו התוס' שאין ראיה מההיקף רק הוכיחו זה מהשטח כמו שנבאר בג"ה ונעמיד מדת רבוע י' על י'. עוד שם ע"ב ריבוע (הלס"ח) דנפק מגו עיגולא פלגא פי' התוס' שר"ל ריבוע שבפנים לעיגול פלגא לרבוע שחוץ לעיגול. ותמצית הדבר שעיגול בגו ריבוע מחזיק ג' רביעי של הריבוע וריבוע בגו עיגולא מחשיק ב' שלישים של העיגול והוא החצי מריבוע החיצון. ונראה דתרתי קמאי דהיינו הא דהיקף והא דאלכסון א"א לעמוד על מיצוי מידתן ותלויין זה בזה ושניהם תלויין במ"ש הרמב"ם דיש מספרים בלתי גדורים וא"א לעמוד על גדרן לא מקוצר השכל וכח המשיג רק בטבע המספר (ע' ספרי שו"ת חה"ש דקי"א רע"ב) והוא האמת ומספרים הגדורים מעטים מאד ואינם רק מתי מספר כי מספר ד' גדור ור"ל שתוכל לעשות ממספר זה ריבוע ישר והוא השוה הצלעות ושוה האלכסונים. וכן מספר ט' גדור במרובע ישר שצלעיו ג'. ואחריו י"ו מרובע ישר ד'. וכ"ה מרובע ישר ה'. ול"ו מרובע ישר ו' ומ"ט מרובע ישר ז'. וס"ד מרובע ח'. ופ"א מרובע ט' וק' מרובע י'. הרי עד מספר ק' אין רק ט' מספר גדורים. ולא לבד בשלימים רק אפי' בשבורים ואפי' אם תחתכם ותכתתם לשבר שברי שברים לא יעלה שום מספר זולת הנזכרים לריבוע ישר הנ"ל שנקרא מספר תשברתו מספר גדור.