ואע"פ שיש שנתות במדה מ"מ יש קפידה אם השנתות מגולין קצתן או מכוסין בדבר הנמדד ומגמ' משמע דלא היו רגילין בשנתות והכי מוכח בפי' רש"י שם מנחות גם בדרך דחוק אוקי הש"ס בב"ב פ"ה דפ"ו ע"ב הכי שיש שנתות אם לא במדות שבמקדש לחד מ"ד מנחות פ"ט ובלאו ה"נ יש כמה רמאות שהשגיחו רז"ל עליהם בקינוח המידות ובהטפת ג' טיפין ובפ' אין צדין שפלוני כינס שין גרבי ממיצוי המידות וחבירו מבירורי המידות והיה אפשר לפרש מ"ש בגמ' אין מוחקין במקום שגודשין וכו' גם בדבר לח הנמדד כגון יין ושמן ופי' מוחקין לא ר"ל ע"י מחק שדברו רז"ל דלא שייך בלא (אפשר שג"כ שייך) רק פי' מוחקין שוה לשפת הכלי ופי' גודשין מבורץ כי בלי ספק כל משקה עולה למעלה קצת (ובלשון רז"ל טפופות עי' יומא דמ"ח ע"א ונ"ל דזה הוא צדק משלך דבמדת הלח הנמדד ועדיין צ"ע מה הוא צדק משלך דגבי מדידה דיבש וע"ק על מ"ש הרשב"ם דפ"ט ע"א ולפחות לו מן הדמים וכו' ובספרי יליף לכלהו מוצדק דמיותר וא"כ קשה צדק משלך במקום דמעיינין מנא ליה) ובזה יש חילוק בין משקה למשקה וזה קרי ליה הרשב"ם הכרע. רק שרשב"ם גופי' פי' על הוסיף דמים שאמר הש"ס גבי גודשין שוהא שליש וכ"כ בטור וש"ע מכלל דס"ל דענין הגדישה היא במדיד היבש.
חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
