ובכה"ג צ"ע על מ"ש הרשב"ם שם בדקה קב לא ימוד בגסה סאה דהוי הפסד דלוקח דאין לו משהה קבין רק הכרע אחד ואובד חמשה הכרעות וכי מה ענין הכרע למדה ובסמ"ע כ' הטעם מפני שא"א לצמצם ויהיה' בכל מדיד' קצת עודף ושבפרישה כת' שכ"פ הרשב"ם ואין לי ספ"פ כי צ"ע דלשון הכרע לא משמע כן ועוד צ"ע דאפי' במקום ששוקלין עין בעין לפי מה שפי' הרשב"ם דה"ה במדה דלח צריך להוסיף א' ממאה ומה לי אם מודד ו' קבין קב קב או סאה בפ"א ונראה דמטעם זה פי' הטור הא דדקה וגסה באופן אחר כמ"ש הסמ"ע רק שצ"ע על מ"ש הסמ"ע על לשון הש"ע שהוא לשון הטור פי' הרשב"ם וסידור דברי והפוכים.
חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.