חוות יאיר · חלק קע״ב סימן כ״ב

והנלפענ"ד בזה כי הש"ס שם בחגיגה סמכו על דרוש ברור ופשוט שהיה לרז"ל על טעם בשתים יכסה רגליו וכ"פ רש"י בישעיה והוא ממדרש אמור לפי שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל שלא יזכר עון העגל ומזה מוכח דילפינן זה מזה שהרי קרא דכך רגליהם בחיות נאמר ריש יחזקאל בתר קרא דד' כנפים וע"כ מ"ש גבי שרפים שש כנפים לכסות ב' מהם רגליהם ה"ה גבי חיות רק שבעת החרבן שנאמר קרבו פקודת העיר וארז"ל שר"ל חטא העגל שנתעורר אז כמ"ש באגדת חלק כ"ד דורות נגבה פסוק זה של וביום פקדי וכו' וזהו מ"ש כביכול נתמעטה פמליא של מעלה וכמ"ש רבנן שם שנתמעטו אותן שמכסין בהם רגליהם ודוק. נמצא לפי שיטתנו ודאי יש רמיותא קראי אהדדי והם שני כתובים המכחישים ואין כאן פסוק מכריע וחז"ל תרצוהו ודרשוהו ואם היה אפשר לקיים זה בכל מקום היה הידור לדרז"ל מה שא"א ברובא דרובא כמ"ש במנחות ר"ד ס"ח ככתיב עד יום הביאכם וכתיב עד עצם היום הזה ובסנהדרין דל"ב ר"ל רמי כתיב בצדק תשפיע את עמיתך וכתיב צדק צדק תרדוף ורבים כאלה.