ומ"ש וכן כ' ברשב"ץ בשם מהר"ם שהוא כמו וכאן ומצאתי ראיה לזה וכן הבן שואל פי' בפרק ארבע פסחים בפירוש הרע"ב ור"ל דר' ישמעאל דרש דרוש בי"ג מדות ריש ת"כ על פסוק ויקרא אל משה ושם הוא דרש דשני כתובים ופסוק השלישי כמפורש שם. וכמו שכתבתי פי' הראב"ד דב' כתובים המכחישים ניתן לדרוש והנה הרב בק"א הקיף על פי' זה מצודות וחרמים קורי עכביש חבילות קושיות אין בהם ממש ופי' שאינו מדה מי"ג מדו' רק קמ"ל בהיפך דש"כ המכחישים לא נתנו לידרוש וכ' שמה שמצינו בכמה דוכתי דרז"ל כמו קראי לאהדדי ומתרצי להו היינו דברים שאין בהם הכחשה וסתירה גמורה רק אפשר להכריע ולתרץ וכו' יע"ש והגאון החסיד בשל"ה דשצ"ה ע"ב מייתי דבריו וקלסם. ובאשר אין לפני משא פנים אף כי להחזיק בדעת הקדמונים הוא הראב"ד ז"ל אני אומר לא ירד בני עמו כי מלבד הדוחק בפי' וכן ש"כ מצד עצמו אף כי תם אני לא אדע אם אין מקום להכריע ולתרץ סתירת הכתובים למנ"מ הזהירו רז"ל שלא נדרשם.
חוות יאיר · חלק קע״ב סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
