חוות יאיר · חלק קע״ב סימן י״ג

ולולי דמיסתפינא מדבר שקר אמינא דמ"ש בגמ' דעירובין אמר אביי ש"מ האי גודשא תלתא הוי ופי' ר"ת דנ"מ לענין מקח וממכר את התנה לתת לו מדה גדושה ונ"ל שר"ל אם קנה מדה גדושה בעד א' ר"ט ושם מקום שמוחקין פוחת לו שליש וכן אם אין לו רק מדה א' מחוקה והיה אפ"ל דלה"ק ש"מ האי גודשא נקט האי ר"ל באופן זה ובערך זה כפירש"י שאורך ורוחב פי שנים בגובה ונ"מ שראוי לעשות המדו' בתבני' הזה אם ירצו לנהוג למכור בגודש זה דרך תורה וממוצא דבר אתה למד שמ"ש רבא האי גודשא תלתא הוי אינו מכווין [והאי מלתא דגודשא תילתא הוי יליף בש"ס מכח קושיא דמקשה על קרא דאלפי' בת יכיל והא כתיב שלשה אלפים בת יכיל ומשני ההוא לגודשא וש"מ גודשא ילתא היי ולכאורה איכא למידק למנ"מ שינה עזרא מידתו ושיערו בגודשא וניחא לי כמ"ש רש"י ושאר מפרשים בכמה דיכתי בדברי הימים שכל אותו ספר נכתב לכבוד מלכי בית דוד לכן נפליג בכל מעשיהם ומאורעות שלהם ה"נ הגדיל מדתו להפליג במעשהו וכ' שיעורו בגודשא אע"פ דהכל חדא ומ"מ דבר זר הוא שנשער כלי העשוי לדבר לח ולעולם לא נמדד בו דבר יבש בגודשא דהוי תלתא יותר בדבר יבש וכבר כתבנו דש"מ האי גודשא וכו' אינו כלל לכל כלי המידות.