חוות יאיר · חלק קע״א סימן ה׳

וע"ד השאלה הדברים ברורים כגשמש ומחוורים ותמה אני על מה שהוצרך השואל לשאול ופסקן של דברים כך הוא מעות היתר זכה בו לוי מאחר שלא נודע לראובן בעוד היה בידו. וק"ו הוא מדין הג"ה בח"מ סי' קפ"ג ס"ד עע"ש סח"ט וכאשר ידעו ראובן ולוי זה ואחר שזכה לוי הוא כאלו נתן הסוחר השק עם המעו' ליד לוי ומאחר שהוא תוגר שאין לו דת המקבל טעותו מותר ואם ראובן מודיע זה לסוחר ה"ל דין מוסר ואם יבא הסוחר מעצמו על הטעות ויבא לראובן אין ראובן מחויב לומר לו שנתנו לאחר בחזקת אלף זהובים וששכח למי נתן כי ודאי טענה זו גרוע' אצל כל אדם כ"ש אצל סוחרים ופן יזכה הסוחר שיצטרך ראובן לישבע ע"ז וחלילה לו לישבע לשקר אפי' להנאת עצמו כ"ש להנא' חבירו ואם לא ירצה לישבע יוחזק נגד הסוחר כפרן וכחשן ויגיע לו מזה היזק גדול ואין זה מבריח ארי וכו' דלית לי' פסידא ומציל חבירו מפסידא וזה ממש בהיפך ע' תו' ב"ק דנ"ח ע"א.