חוות יאיר · חלק ק״ע סימן ג׳

וקריתי בספר משפטיהם במעשה שאירע ביניהם כך ממש ויצא במשפט הבנוי על שיקול הדעת שיהרג כדין רוצח בסייף רק שאמרו בסוד ובסתר לאספקלטור שיכה בצווארו ברוחב החרב לא בחודו כי כאשר עשה כן יעשה לו ובאשר זה היה כביר כח ואביר לב כאשר הוכה נפל על פניו להרגשה ההכאה וחזר וקם בריא אולם וס"ל דבד"ש פטור שהרי קיבל עונשו הראוי לו ולפי משפטי ה' בתורתו הקדושה נהפך הוא. ודוקא כנדון הנזכר כי רבים חלושי טבע הם ולבהלה גדולה כזו שזה שונאו גיזמו בכך ואח"כ שמע קול גדול של כלי משחית אין פלא וחוץ לטבע שמצא נפשו מש"כ אם הבהילו והבטיחו בענין ובדבר שאין ראוי שיגיע אדם לסכנה על ידו בתשובה כל דהו סגי דלא גרע מזרק בו אבן שאין בו כדי להמית דפטור אפי' מגלות לדעתי ערפ"ו דרוצח במיימוני יעו"ש ומ"מ צריך תשוב' קצת דלא עדיף מגורם [ע' מ"ש לעיל בהשמט' תשוב' קס"ו דף פ"ד ע"ב] נ"ל: