חוות יאיר · חלק קס״ח סימן ט״ו

ומנא לי' להרמב"ם שפי' מ"ש גבי גינה חצי קב לזה שר"ל שיעור חצי קב לפי חשבון גידול בתבואה וכנאמר מחצר המשכן בית סאתים כמ"ש בפי' המשנ' ואפשר דס"ל לרמב"ם הואיל דשנוייה יחד שדה וגינה לכן גם מ"ש בשיעורם בחד גוונא מיירי וכזריעת תבואה ועוד דלא בא התנא לסתום כי זרעוני גינה בלתי נודע שיעור הקרקע מדת זריעתם בא וראה כי בספרו הגדול כ' הרמב"ם בפ"ב דכלאים שזורעין זרעוני גינה סאתים בכל בית סאה של תבואה והוא ממש היפך ממ"ש בפירושו וע"כ תאמר שאין זרעוני גינה שווין והכי מוכח בירושלמי שם הביאו הר"ש שבאמת צריך נגר להולמו ועכ"פ צ"ל שחזר הרמב"ם בחיבורו מדרך שהלך בו בפירושו (רק שעדיין צ"ע למה השווה רז"ל גבי חלוקת שותפין מידתן בגינה אחר שיש חילוק גדול בזרעוניהם) מ"מ נקוט מיהא דאין מדת זריעת זרעוני גינה שוה לכן מסתמא התנא בא לפרש לא לסתום.