ואף כי תרצתי זה מסברתי דנפשי מצאתי אח"כ שהתו' כתבו שם בגמ' דנ"ו ע"א וז"ל ודוקא שוכר אבל אמר פטור מדיני שמים. ולפי שעה אשתמיט מיני' שכ"פ ג"כ רמ"א בש"ע ואח"כ נפל פתאום בדעתי שכ"כ בש"ע ח"מ סי' כ"ח ועיינתי שם בש"כ אם חידש דבר בענין הזה וראיתי שהביא התוס' הנ"ל הוא מקור ההג"ה והקשה על התוס' מגמ' דקידושין דמ"ג ע"א דשם מוכח דאף דאין שליח לדעת מחייב בד"ש וכ' דאפשר ליישב דבריהם בדוחק ונ"ל שרמז מה די"ל דמ"ש בגמ' ר"פ הכונס פטור מד"א וחייב בד"ש ר"ל דין גמור דינא רבא דומה לדינא אדם ודומ' לחבירו ובזה דוקא שוכר לא אומר.
חוות יאיר · חלק קס״ו סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.